חדלות פרעון
על פי מחקר מהשנים האחרונות, כנגד 1 מתוך כל 7 ישראלים עומד תיק פתוח בלשכת ההוצאה לפועל. מדינת ישראל משופעת בחייבים, רבים מהם בעלי מספר רב של חובות בתיקים גבוהים. הסיבות יכולות להיות מגוונות: יוקר המחיה, רקע סוציו-אקונומי, ביש מזל. מה שבטוח הוא, שישנו ציבור עצום של ישראלים אשר נאלצים להתמודד יום – יום עם קשיים כלכליים אשר אינם מאפשרים להם לקיים שגרת חיים תקינה.
בנסיבות אלה, במסגרת דיני החובות נעשה ניסיון להתחשב במצב מורכב זה, באופן שיאפשר לחייבים להגן על כבודם ולהמשיך לקיים את צרכיהם הבסיסיים והשוטפים.
בתוך כך, ישנם מספר הליכים המאפשרים לחייבים להימנע מהליכי גבייה ולפרוע את חובותיהם, ביניהם, פריסת תשלומים וצווי איחוד תיקים. אולם, ההליך המשמעותי ביותר שניתן במסגרת החוק הוא הפטר: פטור מלא וכולל ביחס לכלל החובות של החייב (למעט מספר חריגים). בעבר, הפטר ניתן במסגרת הליכים שנקראו 'פשיטת רגל', כאשר כיום מדובר בהליכי חדלות פירעון.
הליכי חדלות פירעון הינם הליכים ארוכים ותובעניים, המטילים דרישות רבות על החייב (ביניהם שקיפות כלכלית ותשלום סכום כספי קבוע) לצורך מתן ההפטר המיוחל. על כן, הם מצריכים סיוע משפטי צמוד ומוקפד, שנותן מענה לכל ההיבטים של ההליך.
למשרדנו ניסיון רב בניהול הליכי חדלות פירעון, על כלל היבטיו: ניהול ההליך בפני הערכאה המתאימה – בית המשפט השלום או לשכת ההוצאה לפועל, תקשורת אל מול בעלי התפקיד, איתור והגשתם של מסמכים, ועוד.
פשיטת רגל היא מעמד משפטי הנקבע על ידי בית המשפט ומתייחס לאדם שאינו מסוגל לשלם את החובות שצבר לנושיו.
לפשיטת הרגל שתי מטרות עיקריות – מחד, להבטיח כי הנושים יקבלו כמה שיותר מכספם בחזרה ומאידך – לאפשר לפושט הרגל להתחיל את חייו מחדש.
הליך פשיטת הרגל הוא הליך מורכב העשוי להימשך חודשים ושנים. היעזרות בעורך דין הכרחית על מנת להתמודד עם מורכבות ההליכים וריבוי הגופים המעורבים – בית המשפט, הנושים ועוד.
בשלב הראשון מגיש החייב או אחד הנושים בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט. לאחר מכן, בית המשפט מקפיא את הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים העומדים למול החייב ובמקביל מטיל על החייב מגבלות שנועדו להבטיח שלא ייצברו חובות נוספים. בשלב הבא מוכרז החייב כפושט רגל ובית המשפט פותח בהליך כינוס נכסי החייב על מנת למכרם ולהחזיר חובות ככל האפשר.
לאחר שמוצו כלל הליכי הכינוס מוציא בית המשפט"צו הפטר" שפוטר את החייב מכל חובותיו, והוא רשאי להתחיל בחיים חדשים. צו ההפטר הוא שמורה על סיום הליך פשיטת הרגל ולאחר הוצאתו נמחקים כל החובות ומוסרות כל המגבלות שהוטלו על החייב. בעבר, נמשכו הליכי פשיטת הרגל עד שהחזיר החייב כשליש מחובותיו. לעיתים, הזמן הנדרש לשם כך היה שנים רבות. לאחר 1996 תוקן ההליך ונקבע כי אם החייב הוא תם לב ניתן לקצר את ההליך.
בקשה זו מוגשת על ידי החייב בכל שלב של הליך שפיטת הרגל. השיקולים המנחים באישור הבקשה הם: הזמן שחלף מאז תחילת ההליך, תום ליבו של החייב, שיתוף הפעולה עם הנושים ובית המשפט ומצבו הבריאותי. בית משפט רשאי לתת לחייב הפטר מיידי הפוטר את החייב באופן מיידי מכל חובותיו, או הפטר מותנה – כאשר קבלת ההפטר תלויה בקיום תנאים הנקבעים על ידי בית המשפט. בנוסף, בסמכות בית משפט לדחות את הבקשה.
