דיני משפחה

תחום דיני המשפחה (או דיני מעמד אישי) הוא הענף המשפטי המסדיר את הזכויות והחובות הנובעות ממעמדו האישי של האדם. הוא מסדיר סוגיות שרלוונטיות לכל אדם, בשלבי חייו השונים: מערכות יחסים, הורות, פטירה, מעמד, ועוד. 

'מרכז הכובד' של דיני המשפחה הינו בכל הקשור למערכת היחסים הזוגית והתא המשפחתי: החובות של אדם כלפי בן זוגו, כלפי ילדיו, וכיוצ"ב. משרדנו מתמחה בטיפול בכל הסוגיות בתחום – זמני שהות, משמורת, מזונות, הסכמי ממון, הסכמי גירושין, חידוש קשר, ניכור הורי, אפוטרופסות, חטיפת ילדים, פונדקאות, צווי אימוץ, ועוד.
כמו כן, משרדנו בעל ניסיון עשיר ורב שנים בייעוץ, ליווי וייצוג בסוגיות הקשורות בירושה (צוואות, צווי ירושה, ניהול נכסי עזבון, ניהול וייצוג בסכסוכי ירושה).
כשמדובר בעניינים משפחתיים, מערך השיקולים מתרחב. פעמים רבות, בני המשפחה הם מהאנשים הקרובים אלינו ביותר, ומהווים חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו. במשרד שלנו, אנחנו מקפידים לנהל את ההליכים לאורה של ההבנה הזו: חתירה אל היעד, לצד רגישות והתחשבות במכלול ההיבטים.

ידועים בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים מערכת יחסים וחיי משפחה אך לא נישאו, מרצון או מכורח. על מנת להראות התקיימות של מעמד הידועים בציבור יש להוכיח ניהול משק בית משותף וחיי משפחה תקינים. עם זאת חשוב להדגיש כי אין הגדרה אחידה של מעמד זה בחוק, מה שאפשר לפסיקה לבחון מקרים שונים לגופם.

מירוץ הסמכויות בדיני משפחה

מירוץ סמכויות הוא מצב בו ליותר מערכאה אחת ישנה סמכות לדון בסוגיה משפטית. בישראל מצב זה בא לידי ביטוי בדיני משפחה, שכן רבות מהסוגיות העולות בתחום זה נמצאות הן בסמכות בית המשפט לענייני משפחה והן בסמכות בית הדין הדתי (רבני עבור יהודים, שרעי עבור מוסלמים וכו').

צוואה וירושה

צוואה היא מסמך בו אדם קובע, לפני מותו, מי יהיו היורשים של רכושו לאחר שימות, ומה על היורשים לעשות עם רכוש זה. מהרגע בו האדם נפטר המונח המשפטי המתייחס לכלל נכסיו הוא "עיזבון".

נכסי קריירה ומוניטין

התפיסה השלטת בדיני המשפחה בישראל היא שניתן להעריך שווי של מוניטין, קרי, שוויו של אדם על פי מעמדו המקצועי וכושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלו. כפועל יוצא מכך, כאשר אחד מבני הזוג המתגרש פיתח קריירה מפוארת והשני אפשר לו זאת כאשר הקדיש זמן רב יותר למשפחה מאשר לעבודתו שלו, ייתכן ובית המשפט יפסוק כי כחלק מחלוקת הרכוש בין בני הזוג יחושב ויאוזן גם המוניטין של בעל הקריירה.

פירוק שיתוף

גירושין של בני זוג מלווים לרוב לא רק במעמסות רגשיות אלא גם בסוגיות רכושיות. פירוק שיתוף במסגרת הליך גירושין נועד לחלק את רכושם ונכסיהם של בני הזוג בין הצדדים. פירוק שיתוף בדירה שרשומה על שם שני בני הזוג היא סוגיה קניינית, וכאשר אחד הצדדים מגיש בקשה לפירוק שיתוף ובקשתו מתקבלת יהיה על שני הצדדים למכור את הדירה ולהתחלק בשוויה.

כתובה

כתובה היא מסמך הכתוב בשפה הארמית אותו מגיש הבעל לאשתו תחת החופה. הכתובה חתומה על ידי הבעל ועל ידי שני עדים, והיא מכילה הבטחה לפיה אם הבעל יגרש את אשתו יהיה עליו לשלם לה פיצויים על פי הסכום הרשום בכתובה.

מזונות זמניים

כאשר אישה תובעת מזונות אישה או ילדים כחלק מהליך הגירושין, היא עלולה למצוא עצמה ללא מזונות במשך כל תקופת ההליך המשפטי, תוצאה זו אינה רצויה שכן ההליך עלול לקחת שנים והאישה יכולה למצוא עצמה בינתיים במצוקה כלכלית.

מזונות אישה

מזונות אישה הם כספים שעל הבעל לשלם לאשתו מרגע שנישאו ועד לרגע הגירושין (אלא אם הסכימו בני הזוג על הסדר אחר). המקור למזונות אישה הוא בדין תורה, בחיוב הבעל לפרנס את אשתו. במזונות נכללים מגוון צרכים של האישה כגון מזון, בגדים, הוצאות רפואיות וכו'.

משמורת

בעוד המונח משמורת במובנו הפיזי מתייחס להורה אצלו יחיה הילד, המונח משמורת במובנו המשפטי מתייחס לאפוטרופסות על הילד. משמורת פיזית יכולה להיות משותפת לשני ההורים, ולחלופין יכול הורה אחד להיות משמורן יחיד על ילדו.

גירושין

המילה גירושין מתייחסת לסיום יחסיו של זוג נשוי. עם זאת, תחת המעטה של מילה זו מסתתר תהליך ארוך וכואב, על אחת כמה וכמה כאשר ישנם ילדים מעורבים. על מנת להקל כמה שאפשר על תהליך הגירושין רצוי להבין את פרטי ההליך. בנוסף, רצוי מאוד לפנות לעורך דין טרם התנעת ההליך על מנת לקבל ייעוץ והכוונה.

הסכם ממון

צמד המילים "הסכם ממון" נשמע יותר ויותר בעת האחרונה. מטרתו של הסכם ממון היא להסדיר סוגיות מהותיות בין בני הזוג טרם הנישואין, על מנת למנוע מחלוקות אם וכאשר ירצה הזוג להתגרש. רבים נמנעים מעריכת הסכם זה מחשש שיש בכך משום עין הרע, ובשל חוסר אמונה של הזוג עצמו, הנמצא ערב נישואיו ובשיא פריחתו, שהוא עלול למצוא עצמו בהליכי גירושין.

מזונות ילדים

על פי דין תורה חובתו של האב לדאוג לצרכים הבסיסיים של ילדיו עד הגעתם לגיל 18, וחובה זו ממשיכה לחול על האב גם לאחר הגירושין. נהוג לחלק את מזונות הילדים לשני סוגים: א. "צרכים הכרחיים" החיוניים לקיום הילדים – מזון, חינוך, לבוש וכו'. ב. "צרכים מדין דין צדקה" הנכללים בגדר מותרות – חוגים, בילויים וכו'.