מהי משמורת?
בעוד המונח משמורת במובנו הפיזי מתייחס להורה אצלו יחיה הילד, המונח משמורת במובנו המשפטי מתייחס לאפוטרופסות על הילד. משמורת פיזית יכולה להיות משותפת לשני ההורים, ולחלופין יכול הורה אחד להיות משמורן יחיד על ילדו. לעומת זאת, גם כאשר הורה אחד הוא משמורן יחיד עדיין יהיו שני ההורים אפוטרופוסים טבעיים על הילד ושותפים לקביעת ההחלטות המשמעותיות ביותר כגון החלטות בריאותיות או החלטה על זרם חינוך מסוים, זאת כאשר לא נקבע הסדר אחר באישור בית המשפט. הסדרת נושא האפוטרופסות נעשית בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בו נקבע כי לכל ילד עד גיל 18 חייב להיות אפוטרופוס טבעי או ממונה. לפי סעיף 25 לחוק כאשר שני ההורים האפוטרופוסים אינם מסכימים ביניהם רשאי בית המשפט להחליט בעצמו על הצעדים שיינקטו.
כיצד נקבע למי תהיה משמורת על הילדים?
לאחר חקיקת החוק מעורר המחלוקת "חוק הגיל הרך" (המוכר גם בשם "חזקת הגיך הרך") ב-1962, נקבע כי אם ההורים לא מגיעים להסכמה אחרת, המשמורת על ילד על גיל 6 תועבר אוטומטית לאם. החוק זוכה לביקורת רבה בשל הנחת היסוד שהאם היא תמיד הדמות ההורית הטובה ביותר עבור הילד, וכן בשל הנצחת תפקיד האישה כמטפלת העיקרית בילד. במקרה של משמורן יחיד יקבל לרוב ההורה השני הסדר ראייה הקובע זמנים מיוחדים לפגישה עם הילד.
ועדת שניט?
הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין הוקמה בשנת 2005 על ידי ציפי לבני במטרה לבחון, בין השאר, את חזקת הגיל הרך. לוועדה זו היו שותפים משפטנים בכירים מעדות דתיות שונות. לאחר שלוש שנות פעילות הוציאה הועדה דו"ח ביניים שקרא לביטול חזקת הגיל הרך. המלצות הועדה אומנם לא אומצו עדיין בחקיקה, אך יש להן השפעה רבה על הפסיקה, ונפסקים יותר ויותר פסקי דין התומכים במשמורת משותפת. עם זאת, בנובמבר 2015 הופלה הצעת חוק לביטול חזקת הגיל הרך.
משמורת משותפת?
לרוב, כאשר שני ההורים מסכימים בניהם תקבע משמורת משותפת. בנוסף, בשל הביקורת על חזקת הגיל הרך לעתים תקבע משמורת משותפת גם כאשר האישה מתנגדת לה. במקרים של משמורת משותפת שני ההורים שותפים בחייו של הילד, ולפיכך שופטים רבים רואים אותה כעדיפה כל עוד היא משרתת את טובת הילד. חשוב לציין כי לאחרונה ישנה מגמה לקבוע את סכום המזונות שעל האב לשלם בהתאם לסוג המשמורת שיש לו על הילד.
איזה גוף רשאי לדון בסוגיית המשמורת?
ההסכמות לדון בענייני משמורת היא סמכות מקבילה של בית משפט לענייני משפחה ושל בית דין דתי, כאשר ניתן לכרוך אותה יחד עם תביעת הגירושין.
