מהם מזונות ילדים?
על פי דין תורה חובתו של האב לדאוג לצרכים הבסיסיים של ילדיו עד הגעתם לגיל 18, וחובה זו ממשיכה לחול על האב גם לאחר הגירושין. נהוג לחלק את מזונות הילדים לשני סוגים:
א. "צרכים הכרחיים" החיוניים לקיום הילדים – מזון, חינוך, לבוש וכו'.
ב. "צרכים מדין דין צדקה" הנכללים בגדר מותרות – חוגים, בילויים וכו'.
בעוד חיוב האב במזונות "צרכים הכרחיים" אינו תלוי במצבו הכלכלי, במזונות "צרכים מדין צדקה" יחויב האב רק במידה והוא מסוגל לכך מבחינה כלכלית. לאחר גירושין ייתכן מצב בו האב והאם יתחלקו בתשלום המזונות מדין צדקה על מנת להעניק לילדים את רמת החיים לה הורגלו קודם הגירושין. רמת החיים תקבע על פי קריטריונים שונים ובהם: אזור המגורים, גודל הדירה וערכה, הוצאות אחזקת הבית וחשבונות, כלי רכב, תרבות הפנאי, השקעות בחינוך פרטי ובחוגים ועוד. בית המשפט קבע רף מינימום של מזונות אותו חייב האב לשלם ללא קשר למצבו הכלכלי (הסכום משתנה בהתאם למדד המחירים לצרכן אך נע כיום בסביבות 1300 ₪ לילד אחד), ומעבר לכך יפסקו מזונות לפי מצבו הכלכלי של האב.
בנוסף לצרכים אלו, חייב האב במדור (מגורים) לילדיו. באם הילדים נמצאים במשמורת אצל האם, על האב להשתתף בתשלום שכר הדירה.
מזונות בהתאם לגיל הילד:
מזונות הילדים משתנים לפי גילם:
1. עד גיל 6 – עד לגיל זה נחשבים הילדים ל-"קטיני קטינים" והאב מחויב לפרנסם באופן מלא.
2. בין גיל 6 לגיל 15 – האב חייב בצרכים ההכרחיים ולרוב תידרש השתתפות האישה במזונות ה"צרכים מדין צדקה".
3. בין גיל 15 לגיל 18 – כל צרכי הילד נחשבים מדין צדקה כיוון שהוא יכול, תאורטית, לפרנס את עצמו, לפיכך שני ההורים יתחלקו ביניהם בתשלום המזונות.
4. בנוסף נקבע בפסיקה כי במהלך השירות הצבאי האב מחויב לשלם כשליש מסכום המזונות ששילם עד גיל 18.
עם זאת, כאשר ילד מוגדר על ידי בית המשפט כמרדן (למשל מתנתק מקשר עם אביו), ייתכן שחובת האב במזונות תצטמצם או תתבטל. ואולם, מגמת הפסיקה היא להגדיר ילד כמרדן רק במקרים קיצוניים ביותר.
איזה גוף רשאי לדון במזונות ילדים?
הסמכות לדון במזונות ילדים היא סמכות מקבילה של בית הדין הדתי (כאשר שני הצדדים מסכימים על כך) ושל בית משפט לענייני משפחה.
