מהי כתובה?
כתובה היא מסמך הכתוב בשפה הארמית אותו מגיש הבעל לאשתו תחת החופה. הכתובה חתומה על ידי הבעל ועל ידי שני עדים, והיא מכילה הבטחה לפיה אם הבעל יגרש את אשתו יהיה עליו לשלם לה פיצויים על פי הסכום הרשום בכתובה.
רבים נוטים לראות בכתובה מסמך חסר חשיבות ולפיכך מפריזים בסכומים אותם הם מבטיחים לשלם על מנת להרשים את הסובבים, אך יש להיזהר בכך שכן הכתובה היא חוזה רשמי ומחייב לכל דבר! עם זאת, לרוב בהסכמי גירושין האישה מוותרת על זכותה לכספי הכתובה.
מה מכילה כתובה?
כתובה מכילה שלושה חיובים עיקריים:
1. עיקר הכתובה – הסכום המינימלי שעל הבעל לשלם לאשתו בעת הגירושין, והוא 200 זוזים.
2. עיקר תוספת כתובה – סכום הכסף אותו מוסיף הבעל על סכום המינימום שנקבע.
3. נדוניה – הערכת שווי רכושה של האישה בעת הנישואין. הבעל יכול, אך אינו חייב, לקבל נכסים אלו תחת אחריותו תוך הבטחה להשיבם עם סיום הנישואין.
תביעת כתובה כאשר הבעל חיי נעשית רק מול בית דין רבני (בניגוד לתביעת כתובה מעיזבון היכולה להיעשות גם בבית משפט לענייני משפחה). כיוון שהסכומים הנקובים הכתובה עלולים להיות גדולים מאוד, כאמור, תביעת הכתובה עלולה לשמש כלי בידי האישה להפעיל לחץ על הגבר על מנת להגיע להסכם גירושין נח יותר עבודה.
כיצד שומרת כתובה על ערכה?
כאשר הזוג נשוי שנים רבות, יתכן שינוי בערכו של הסכום הרשום בכתובה. לפיכך, ברשות בית הדין או בתי המשפט לשערך את הסכום ולהצמיד אותו למדד, על מנת לשמור על ערך הכתובה.
