לשאלת גובה החיוב במזונות, בין אם מדובר בהסכם גירושין ובין אם מדובר בהליך משפטי, משמעות רבה. על כן, ועל מנת שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות בנושא, מומלץ להכיר את הסוגיות הבסיסיות בתחום.
אחת מהן היא סוגיית הנשיאה בהוצאות החריגות עבור הקטינים לאחר הגירושין. מה זה בדיוק אומר? החיוב במזונות מגלם שני סוגים של צרכים: צרכים הכרחיים, וצרכים שאינם הכרחיים. הסוג הראשון נוגע להוצאות בסיסיות, שוטפות, שדרושות למחייה מינימלית של כל קטין. הסוג השני נוגע להוצאות חריגות – הוצאות שאינן צפויות וקבועות מראש, אלא נדרשות מידי פעם בהתאם לצרכיו ונסיבותיו של כל קטין (בדין העברי, החיוב בגין הוצאות אלה נקרא 'מדין צדקה').
צרכים הכרחיים:
מדור ואחזקתו (מגורים)
מזון
רפואה (ביטוח בריאות בסיסי)
מסגרת חינוכית
ביגוד והנעלה
צרכים שאינם הכרחיים (לא רשימה סגורה, דוגמאות בלבד):
בתחום הבריאות – הוצאות ריפוי ובריאות חריגות, אשר אינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי הינן לרבות טיפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל הבריאות, ועוד.
בתחום החינוכי – הוצאות בתחום החינוכי אשר אינן ממומנות ע"י חוק חינוך חובה חינם – שיעורי עזר, טיולים מטעם בית הספר, קייטנות, צהרונים, חוגים, שיעורים פרטיים, סל תרבות, תלבושת אחידה, ועד כיתה/גן, ציוד לבית ספר לרבות ספרי לימוד, ועוד.
בבתי המשפט לענייני משפחה, הכלל הוא שבגין הצרכים ההכרחיים נפסק סכום קבוע (דמי מזונות הבסיסיים), ובגין הצרכים שאינם הכרחיים נקבעת חלוקה במתכונת כלשהי בין הצדדים (לרוב שווה בשווה). לדוגמה: מזונות בסך 4,500 ש"ח לחודש, כאשר כל אחד מהצדדים יישא במחצית ההוצאות החריגות בענייני רפואה וחינוך.
איך יודעים אם הוצאה מסוימת היא חריגה? פעמים רבות, פסק הדין או הסכם הגירושין ינקוט בניסוח מהסוג הזה: "בנוסף לדמי המזונות יישאו שני הצדדים במחצית מהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטין, לרבות ____", כאשר לאחר מכן יימנו שורה של הוצאות ספציפיות. כאשר נשלחת דרישה לגבי אותן הוצאות ספציפיות (לדוגמה, רכישת משקפיים), ברור שהן נכללות בהוצאות החריגות. לכן אגב חשוב לפרט מראש ככל הניתן את סוגי ההוצאות החריגות האפשריות, בהסכם או בפסק הדין, ובכך למנוע מחלוקות עתידיות.
השאלה מתעוררת, ולעיתים אף גורמת למחלוקות ממושכות, כאשר ההוצאה הספציפית לא מצוינת במפורש בפסק הדין או בהסכם, ובין הצדדים שורר אי הסכמה. הסמכות להכריע בשאלה האם הוצאה כלשהי היא חריגה או לא מסורה לרשם ההוצאה לפועל.
הלכה למעשה, אין קו מנחה ברור בפסיקת רשמי ההוצאה לפועל בשאלה זו. ניתן לומר כי ההגדרות הינן רחבות למדי. טיפול רפואי יחשב ככזה כאשר הוא בא לרפא פגיעה או מחלה גופנית או נפשית בגוף האדם. כך לדוגמה, גם הוצאות עבור פסיכולוגית חינוכית, או רכיבה טיפולית עשויות להיחשב כהוצאות רפואה חריגות.
הוצאות חינוך חריגות מתייחסות בדרך כלל לצהרונים, חוגים, תלבושת אחידה, אגרות בית ספר, ספרי לימוד, קייטנות ושעורי עזר וכדומה. גם בהקשר הזה, הבחינה היא מהותית ולא דווקנית. כך לדוגמה, נקבע שתשלום מוגדל בגין יום ארוך בתוך המסגרת הבית ספרית יחשב כהוצאה חינוכית חריגה, הגם שהמסגרת לא הוכתרה כ"צהרון". לעומת זאת, שיעורי נהיגה והכנה לפסיכומטרי לא יחשבו כהוצאות חינוך חריגות. בעניין הוצאות החינוך החריגות, חשוב לדעת כי סכום מענק המוסד לביטוח לאומי, המוענק מידי תחילת שנה להורה חד-הורי, ינוכה מסכום ההוצאות החריגות.
האם ניתן לחייב בהוצאה חריגה שהוצאה ללא הסכמת הצד השני? זוהי שאלה נוספת שמביאה להתדיינות רבה בלשכות ההוצאה לפועל. התשובה לשאלה זו, כמו לשאלות אחרות בתחום המזונות, מתחילה בהסכם/פסק הדין. לעיתים נמצא ניסוח מהסוג הזה: "הצדדים יתחלקו בניהם בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות… מוסכם כי נחיצות כל הוצאה ועלותה תוסכם בין הצדדים בכתב טרם ההוצאה." כלומר, הצדדים נדרשים להגיע להסכמות בנושא ההוצאות החריגות. אולם, בפסיקת רשמי ההוצאה לפועל נקבע כי לא כל סירוב יחסום את הדרך בפני גביית ההוצאה מהצד השני בהוצאה לפועל. יש לבחון האם הסירוב (להוצאה עצמה או לגובה הסכום) הוא סביר. לצורך העניין, סירוב סתמי ומתמשך להשתתף בהוצאות, ללא כל נימוק רציני – לא יתקבל, וניתן יהיה לגבות את סכום ההוצאה.
כיצד מתבצע תשלום של הוצאות חריגות? מנגנון התשלום הינו לרוב באופן הבא: מוציא ההוצאה החריגה יעביר לצד השני דרישה, בצירוף קבלות ו/או אסמכתאות אחרות, לתשלום החלק של הצד השני בהוצאה תוך מספר ימים. במידה והסכום לא משולם, באפשרותו של מוסר הדרישה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לבצע דרישה זו, גם אם הצד השני עומד בחיוב המזונות הבסיסי. חשוב להבין: הליך הוצאה לפועל לגביית הוצאות חריגות לא שונה מכל הליך אחר בהוצאה לפועל. הוא צובר ריביות והצמדות, ועם השנים עלול לתפוח לסכום משמעותי ביותר.
לסיכום: החיוב בהוצאות חריגות בענייני רפואה וחינוך הוא נושא שכדאי לבחון בכובד ראש. ההוצאות החריגות, הגם שהן מכונות כך בשפה המשפטית, הן למעשה הוצאות שגרתיות עבור הילד הממוצע. הן יכולות להגיע לסכומים משמעותיים ביותר, שישפיעו לאין ערוך על כושרו הכלכלי של ההורה. על כן, חשוב להגיע להסדר שוויוני וראוי שישקף הן טובת הקטינים והן את יכולותיהם של ההורים. לצד זאת, מומלץ לייצר מנגנון שימנע סכסוכים בלתי פוסקים באשר לכל הוצאה.
עורכת הדין שרון בר-צבי היא עורכת דין מירושלים המתמחה בענייני משפחה. באמתחתה שנים של עריכת הסכמי גירושין וייצוג בתיקי גירושין בבתי המשפט לענייני משפחה, במהלכם גיבשה פתרונות יעילים ומותאמים לצדדים וזוגות רבים בהם טיפלה. אם אתם מחפשים עורכת דין לענייני משפחה בירושלים, שתשלב בין מומחיות מקצועית להבנה אישית – הגעתם למקום הנכון. צרו קשר בפרטים שבתחתית האתר.
