זוג עם ילדים קטינים מחליט להיפרד, ועכשיו הוא צריך לארגן את החיים שלו מחדש. אחת השאלות הראשונות שעולות, היא: עם מי יהיו הילדים? לשאלה הזו מצטרפות סט שאלות נלוות, קריטיות לא פחות: מה יהיו תדירות המפגשים/זמני השהות יחד? כיצד השינוי ישפיע על הילדים? על המצב הכלכלי של ההורים? ועוד.
לסוגיה הזו אפוא חשיבות עצומה בחיים האישיים של בני המשפחה. על כן, חשוב להסדיר אותה בתשומת לב ובשיקול דעת, גם בתקשורת הישירה בין ההורים, וגם בשלב ההסדרה המשפטית. שלב זה אופן עשוי להיות במסגרת הסכם בין ההורים (בדרך כלל, הסכם גירושין כולל), או – במקרים של חוסר הסכמה – דרך בית המשפט.
מה שבטוח הוא, שבכל אחד מהנתיבים הללו, המנגנון שיקבע את חלוקת השהות עם הילדים יהיה משפטי. כלומר, הוא ייכתב בשפה משפטית ועל סמך כלליים משפטיים. המשמעות היא שבכל סכסוך עתידי בין הצדדים, אם יבוא כזה, תהיה חשיבות עצומה לאופן שבו נוסח וגובש ההסכם הראשוני.
לכן, בשפה פשוטה: מומלץ להבין, ולו הבנה בסיסית וראשונית, את המונחים המשפטיים הרלוונטיים. כפי שנראה מיד – זה לא כזה פשוט. בשנים האחרונות, מונחים רבים משמשים בערבוביה בסוגיית החזקת הילדים: משמורת, החזקה, הסדרי ראייה, זמני שהות. מתי משמעותם זהה, ומתי לא?
ובכן, נתחיל עם תובנה שעשויה להפתיע: השימוש במונח 'משמורת' הולך ופוחת, והמגמה המוצהרת היא להפסיק את השימוש בו כליל. הסיבה היא פשוטה – נתברר שמשמעותו איננה ברורה, עד כדי לא קיימת. ההגדרה 'משמורן' אינה מעניקה זכות בלעדית להחליט החלטות שקשורות בילד, או להחליט ביחס להימצאו עם ההורה השני. המצב דומה ביחס לביטוי 'החזקת ילדים', שגם בו השימוש במגמת ירידה. מונחים אלה רלוונטיים ובעלי משמעות מבחינה משפטית במקרים בודדים בלבד – שבהם נעסוק בזמן אחר.
המושג הרווח היום, לתיאור ההימצאות הפיזית עם הילדים, הוא: 'זמני שהות', והוא בפשטות מתאר את חלוקת הזמנים בהם הילדים שוהים עם כל הורה – ימים כך וכך, בשעות כך וכך. בנוסף להיותו ברור יותר, למונח זה מספר יתרונות:
ראשית, הוא מבהיר שלשני ההורים אחריות הורית משותפת, ושתוצאות הפרידה אינן 'משחק סכום אפס'. בהקשר זה, נעיר שבעבר נעשה שימוש במונח נוסף לתיאור חלוקת זמני השהות – 'הסדרי ראייה', אולם בתי המשפט מבקשים להימנע גם מטרמינולוגיה זו, כיוון שעולה ממנה שהורה אחד הינו הורה 'מרכזי' (במובן כלשהו) וההורה השני הוא רק 'רואה' את הקטין מידי פעם.
שנית, יתרון נוסף ומעניין לביטוי 'זמני השהות' נוגע להדגשת הממד הסובייקטיבי של הילדים, שאינם מושא ל'משמורת' ו'החזקה' – מושגים שמזכירים את עולמות הקניין.
אלה פחות או יותר פני הדברים. לעיתים עדיין נראה את המונחים הללו משמשים במקביל, ולכן המסקנה המעשית והחשובה היא – כשעוסקים בנושא ההימצאות עם הילדים לאחר הפרידה – חשוב לוודא שכולם מבינים את אותו הדבר.
לבסוף, נדגיש: סדר במונחים זה חשוב, אבל זה ממש לא סוף הסיפור. האופן שבו קובעים את זמני השהות הינו נושא משפטי נפרד, סבוך יותר, שמעלה שאלות משמעותיות אחרות. Stay tuned.
זקוקים לייעוץ בנושא? אנחנו במשרד עו"ד שרון בר-צבי שבירושלים מאמינים שהשיח המשפטי הנוכחי מאפשר גמישות והתחשבות בטובתם של כל הצדדים המעורבים, ההורים והילדים. על כן, אין לנו ספק שנמצא את הפתרון האופטימלי גם עבורכם.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עניין! מוזמנים ליצור קשר באמצעות הפרטים שבתחתית האתר.
